Page 7 - flipbook
P. 7

‫צלק | ‪31‬‬

‫מוזר‪ ,‬שבלוני משהו‪ .‬התוספות האלו‪ ,‬לא זו בלבד שלא הוסיפו‬
‫אלא אף גרעו מהטעם הכולל‪ .‬ביני לבין עצמי אני תוהה מדוע לא‬
‫הסתפקו בטונה עצמה‪ .‬האם זה נראה פשוט מדי? האם מינימליזם‬
‫בהכנה ובהגשה אינו מוצדק וראוי לפעמים? אנחנו רגילים לשמוע‬
‫על שפים‪ ,‬למשל מאיר אדוני שלנו‪ ,‬שהמנות שלהם מכילות עשרות‬
‫מרכיבים‪ .‬ברור שהאתגר בעיצוב ובהתאמת הטעמים אינו מבוטל‪,‬‬
‫אבל אולי לפעמים עדיף להגיש מנות פשוטות ומוצלחות לא‬
‫פחות? השאלה עמוקה מדי לרמת הידע הקולינרי שלי כרגע‪ ,‬ואני‬

    ‫מציין בראשי תזכורת לנסות ולברר את העניין בהמשך המסע‪.‬‬

‫בינתיים מוגש גם מגש קטן של לחם לשולחן‪ .‬גם זה נוהג‬
‫מקובל‪ .‬במגש‪ ,‬קצת להפתעתי‪ ,‬רק שני סוגי לחם‪ .‬אמנם טעימים‬
‫להפליא אבל אפשר היה לצפות לקצת יותר (אני נזכר במלצר‬
‫הלחמים שפגשתי במסעדה הווינאית שטיירראק‪ ,Steirereck ,‬בת‬
‫שני הכוכבים‪ ,‬ובשפע סוגי הלחם שהציע)‪ .‬פיצוי מגיע בדמותה של‬
‫החמאה על השולחן‪ .‬הכלי פשוט‪ ,‬לכאורה שום דבר מיוחד‪ ,‬אבל‬
‫הטעם נהדר‪ .‬אני מטפטף על הלחם מעט משמן הזית‪ ,‬המונח גם‬
‫הוא בקנקן קטן על השולחן‪ ,‬מפזר קצת גרגירים של מלח גס ומורח‬
‫שכבה נדיבה של חמאה‪ .‬אי אפשר לתאר כמה זה טעים‪ .‬אני מוצא‬
‫את עצמי מנשנש עוד ועוד‪ ,‬עד שאני אוזר עוז ומכריח את המלצר‬
‫לפנות את הלחם והחמאה מהשולחן‪ .‬בהמשך הערב‪ ,‬כשההמתנה‬
‫בין המנות מתארכת מעבר לסביר‪ ,‬אני מבקש להחזיר את הלחם‬

                                                  ‫וממשיך לטעום‪.‬‬

‫אני לוגם מהריזלינג‪ ,‬והוא משובח אף יותר מכפי שציפיתי‪ .‬אזור‬
‫פפאלץ בגרמניה הוא המוביל בעולם ביינות ריזלינג‪ ,‬והיין שאני‬
‫טועם עולה על כל הציפיות‪ .‬אני מסיים את הכוס במהרה ו“נאלץ“‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12